2024-11-10T15:11:10+03:00
הרובר Zhurong של סין מצא ראיות חדשות התומכות בהשערה שמאדים היה מכוסה פעם באוקיינוס עצום. ממצאים אלה כוללים עקבות של קו חוף קדום שבו ייתכן שפעם זלגו מים. ההשערה לקיומו של אוקיינוס שכיסה שליש משטח פני הכוכב האדום לפני מיליארדי שנים שנויה במחלוקת בקרב מדענים במשך עשרות שנים.
הרובר Zhuzhong נחת בשנת 2021 בחצי הכדור הצפוני של מאדים במישור באזור אוטופיה, בו התגלו בעבר סימני מים עתיקים. מאז הוא עורך מחקר על פני השטח של מאדים, ונתונים שהושגו במהלך משימה זו פורסמו לאחרונה בכתב העת *Nature*. באזור הנחיתה נמצאו מבנים שונים שעשויים להעיד על קיום אוקיינוס בעבר, כמו מאפיינים חרוטיים, שקעים מצולעים וזרימות שחוקים. חלק מהמבנים האלה דומים לעקבות של הרי געש בוץ, המתרחשים בדרך כלל במקומות שבהם היו פעם מים או קרח.
בהתבסס על נתונים מהרובר ותמונות הלוויין, מדענים
לְהַצִיעַ
שייתכן שהאוקיינוס נוצר לפני כ-3.7 מיליארד שנים כתוצאה משיטפון. מאוחר יותר, כשהיא קפאה, היא יצרה קו חוף שנעלם לפני כ-3.4 מיליארד שנים. יחד עם זאת, המחבר הראשי של המחקר ציין כי תוצאות המחקר עדיין אינן יכולות לשמש כהוכחה מוחלטת לנוכחות אוקיינוס על מאדים. זה ידרוש מחקר של דגימות של סלעי מאדים שהובאו לכדור הארץ.
עם זאת, כמה מדענים ספקנים לגבי הממצאים הללו. הם מצביעים על כך שרוחות מאדים חזקות יכלו למחוק עקבות של קו החוף העתיק במשך מיליארדי שנים. מחקרים מראים שאפילו שיעורי שחיקה נמוכים יחסית על מאדים יכולים בסופו של דבר להרוס את מאפייני קו החוף.
עם זאת, הרעיון של אוקיינוס על מאדים נותר משמעותי: נוכחותו של אוקיינוס עלולה להפוך את כוכב הלכת למגורים יותר. על פני כדור הארץ, ההנחה היא שמקורם של החיים מתחת לפני האוקיינוס במקומות שבהם בורחים גזים ומינרלים חמים, או בממשק שבין מים לאוויר באזורי החוף. לכן, קיומו האפשרי של אוקיינוס על מאדים הופך את כוכב הלכת הזה למעניין עוד יותר עבור מחקר הקשור לשאלת החיים שמעבר לכדור הארץ.
שדה מגנטי מעל צפון אמריקה היחלשות מהירה ואילו בחצי הכדור המזרחי, כולל סין, נצפית התעצמותו. חוקרי צבא סינים הגיעו למסקנה זו במחקר שנערך לאחרונה.
הסיבות לתופעה זו טרם הוכחו, אך ישנה הנחה שהיא קשורה למעבר של הקטבים הגיאומגנטיים מחצי הכדור המערבי למזרחי. השדה המגנטי של כדור הארץ הוא מחסום טבעי המגן על כדור הארץ מפני קרינה קוסמית וממלא תפקיד מפתח בשמירה על יציבות סביבתית.
בשנת 2018, מדענים מהאוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו גילו שתקופה ארוכה של חוזק שדה מגנטי נמוך קדמה למה שמכונה "התמוטטות המאיה". באופן דומה, בשנת 2006, חוקרים במכון פריז לפיזיקה פלנטרית קשרו שינויים פתאומיים בשדה המגנטי לנפילת הציוויליזציות העתיקות באיראן ובסוריה לפני כ-4,000 שנה.
מאמינים ששדה מגנטי שנחלש לא רק מגביר את רמות הקרינה, אלא גם גורם להפרעות במערכות האטמוספריות עקב השפעות הקרניים הקוסמיות. זה עלול להוביל להגברת אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון בצורת או הוריקנים.
מנקודת מבט טכנולוגית צבאית, השדה המגנטי של כדור הארץ הוא משאב אסטרטגי חשוב עם מגוון רחב של יישומים. הוא משמש לתקשורת ארוכת טווח במיוחד וזיהוי מכ"ם. חלליות ולוויינים מסתמכים עליו כדי להגן עליהם מפני סופות שמש, וכמה רקטות מסוגלות להשתמש בשדה המגנטי לצורך ניווט.
הצוות של פרופסור פאן האנקסיאן מהאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיה של הגנה בסין שיחזר שינויים בחוזק השדה המגנטי מאז 1900 באמצעות מודלים ונתונים מודרניים. נמצא כי משנת 1930 עד 1990, עוצמת השדה המגנטי בצפון אמריקה גדלה ועלתה על זו של אזורים רבים אחרים בעולם.
עם זאת, שינויים משמעותיים התרחשו במהלך 30 השנים האחרונות: עד 2020, עוצמת השדה המגנטי באזור ירדה לרמות בקושי מעל הממוצע העולמי. במקביל, אזורים גדולים אחרים כמו אירואסיה, אפריקה, אוסטרליה וצפון האוקיינוס האטלנטי נוטים לעבר שדות מגנטיים חזקים יותר, עם העלייה המהירה ביותר באפריקה.
הגודל והמיקום של אזורי אנומליה מגנטיים משתנים ללא הרף, מה שכנראה נובע מתזוזה של הקטבים המגנטיים. במהלך המאה האחרונה, הקוטב המגנטי הצפוני עבר בהדרגה מזרחה בקצב של כ-10 ק"מ בשנה. עם זאת, לאחר שנת 2000, תהליך זה הואץ משמעותית, והמהירות עלתה על 50 ק"מ בשנה, והקדים משמעותית את תנועת הקוטב המגנטי הדרומי.
האזור החלש ביותר בשדה המגנטי של כדור הארץ נמצא כיום באוקיינוס האטלנטי ממזרח לדרום אמריקה. סוכנויות חלל שונות, כולל נאס"א, עוקבות מקרוב אחר האזור.
