מיקרוסופט ו-Atom Computing הכריזו על פריצת דרך משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי שעשויה לשנות את הגישה להוכחת עבודה בכריית בלוקצ'יין. מְפוּתָח מַעֲרֶכֶת מבוסס על מחשוב קוונטי כולל 24 קיוביטים לוגיים שנוצרו באמצעות 80 קיוביטים פיזיים בלבד. מדובר בשיא חדש, המדגים את האפקטיביות של תיקון השגיאות ועולה משמעותית על הערכות קודמות, לפיהן יצירת קיוביט לוגי אחד דרשה אלפי קיוביטים פיזיים.
הישג זה משנה את ההבנה של המדרגיות של מערכות קוונטיות. היכולת ליצור 24 קיוביטים לוגיים עם משאבים מינימליים מאיצה את הפיתוח הטכנולוגי, ומקרבת את היישום המסחרי של מערכות מחשוב קוונטי.
פיתוח טכנולוגיות קוונטיות מעורר עניין גם בהקשר של קריפטוגרפיה ובלוקצ'יין. לדוגמה, אלגוריתם SHA-256 שרשתות כמו ביטקוין משתמשות בו עלולות להיפגע על ידי מחשבים קוונטיים. אלגוריתם זה משמש כבסיס לבעיות שכורים פותרים, ומדגים הוכחה לעבודה. המורכבות ההולכת וגוברת של משימות אלו לאורך זמן הופכת את הכרייה לתובענית יותר ויותר בכוח המחשוב.
האיום התיאורטי על הכרייה המסורתית מגיע מהאלגוריתם של גרובר, שמציע מהירות ריבועית בעת איטרציה על נתונים בהשוואה לשיטות קלאסיות. עם זאת, השימוש בו מוגבל על ידי רמת הפיתוח הבלתי מספקת של ציוד קוונטי. פיצוח יעיל של SHA-256 דורש מכשיר עם מאות או אלפי קיוביטים לוגיים, שעדיין אינם זמינים.
למרות המורכבות התיאורטית, מערכת קוונטית כמו זו שהציגה מיקרוסופט ו-Atom Computing טומנת בחובה הבטחה להאצת הכרייה. מודלים מתמטיים מראים שכאשר יגיעו ל-3,000 קיוביטים לוגיים, מערכות כאלה יוכלו לעלות על אסדות כרייה קלאסיות.
למרות שהעיתוי המדויק של היישום עדיין לא ברור, מומחים מעריכים את הסיכויים להופעתם של מחשבים קוונטיים עם מספר מספיק של קיוביטים לוגיים בטווח שבין 10 ל-50 שנים. עם זאת, התוכניות של מיקרוסופט ו-Atom Computing לייצר מכשיר של 1,000 קיוביטים עד 2025 מספקות סיבה לאופטימיות.
פריצת דרך זו עלולה להשפיע באופן משמעותי לא רק על ההצפנה, אלא גם על תעשיית הבלוקצ'יין, ולאלץ אותה להסתגל למציאות חדשה ולסיכונים אפשריים.
