המדע פותח אופקים חדשים במאבק נגד המוות, תוך התחשבות באפשרויות השמירה על המוח והאישיות האנושית. מרכיב המפתח של מחקר כזה הפך לקונקטום – מפה ייחודית של קשרים עצביים במוח המאחסנת זיכרון, אישיות ותכונות אופייניות של אדם.
הרעיון של לימוד הקונקטום זכה לפופולריות הודות להרצאת TED של סבסטיאן שיונג " אני החיבור שלי "בשנת 2010. מאז מדענים השיגו הצלחה במיפוי הקשר של אורגניזמים פשוטים כמו זחלי זבובי פירות, וכעת הם פועלים להעברת טכנולוגיה זו למוח האנושי. עם זאת, משימה זו נותרה קשה להפליא: מספר הקשרים העצביים במוח האנושי דומה למספר הכוכבים ב-10,000 גלקסיות.
ד"ר אריאל זלזניקוב-ג'ונסטון, מדען מוח וסופר ספרים העתיד אוהב אותך: איך ולמה אנחנו חייבים לבטל את המוות מציע מבט רדיקלי על האפשרות לשמר את השפיות. בספרו הוא בוחן רעיונות הקשורים לטכנולוגיות לשימור המוח וליצירת אמולציות דיגיטליות של האישיות האנושית. אחת הטכנולוגיות הללו היא הליך שימור מוחי שיכול לתעד את מצבו ברמה של קשרים עצביים לצורך שחזור או דיגיטציה לאחר מכן.
על פי מחקרים, שיעור ההצלחה של שיטות כאלה מוערך על ידי כמה מדענים ב-40-50%. למרות שזה עדיין רחוק מלהיות ערובה, הטכנולוגיה משתפרת כל הזמן. לדוגמה, אם תהליך מיפוי המוח מתחיל בתוך 36 שעות ממוות, ניתן תיאורטית לשמר חלק ניכר מהמבנה שלו.
ספרו של זלזניקוב-ג'ונסטון מציג גם את המושג "מוות תאורטי-מידע". מוות מתרחש כאשר שחזור הקונקטום הופך לבלתי אפשרי. זה משנה את הרעיונות המסורתיים לגבי מוות, ומקרב אותו לתפיסה הטכנית של אובדן נתונים.
עבודתו של הרופא משכה את תשומת הלב של הקהילה המדעית והחברה לסיכויים לשימור אישיות מעבר לגבולות הביולוגיים. למרות הספקנות של כמה חוקרים, רבים מכירים בכך שטכנולוגיות כאלה יכולות לשנות באופן קיצוני את ההבנה שלנו לגבי חיים ומוות.
"העתיד אוהב אותך" לא רק מתאר הישגים מדעיים, אלא גם מעלה שאלות פילוסופיות ואתיות לגבי האופן שבו האנושות ערוכה לעמוד באתגרים של עידן חדש. מחקרים אלו יוצרים את הבסיס לדיונים האם אלמוות דיגיטלי אפשרי ומה יהיה מקומו של האדם בעולם בו המוות אינו עוד דבר בלתי נמנע.
