נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ מינה את ברנדן קאר ליו"ר ועדת התקשורת הפדרלית (FCC). קאר, מבקר בולט של ביג טק, ייכנס לתפקידו באופן רשמי בעקבות השבעתו של טראמפ ב-20 בינואר 2025.
קאר מתח שוב ושוב ביקורת על חברות מדיה חברתית מובילות על הצנזורה לכאורה שלהן על דעות שמרניות, תוך חריגה של X*, פלטפורמה בבעלות אילון מאסק, בעל ברית של טראמפ. הוא גם תומך באופן פעיל ברגולציה מוגברת של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק**.
מינויו של קאר הוצג על ידי טראמפ כמהלך להגנה על חופש הביטוי. הנשיא הנבחר תיאר את קאר כ"אלוף חופש הביטוי" שנלחם בהצלחה בהגבלות שחנקו את חירויות אמריקאיות וחנקו את הפיתוח הכלכלי.
ברנדן קאר הוא עורך דין בהכשרתו, הוא כבר עבד ב-FCC בתפקידים שונים, ומונה לתפקידים אלו הן על ידי טראמפ עצמו, במהלך כהונתו הראשונה, והן על ידי ג'ו ביידן. מסלול הקריירה והעמדה של קאר בעניין הטכנולוגיה חיזקו את המוניטין שלו בקרב הרפובליקנים.
קאר כינה את מינויו "כבוד גדול" והבטיח ליישם תוכנית "להרוס את קרטל הצנזורה". ההצעות שלו כוללות כללי שקיפות לחברות טכנולוגיה, שיפור פס רחב כפרי וחיזוק האכיפה נגד TikTok.
למרות תמיכתו של טראמפ, מינויו של קאר דורש אישור מהסנאט האמריקני. התהליך עשוי לעורר ויכוח לאור המחלוקת על יוזמותיו והשפעתם הפוטנציאלית על תעשיית הטכנולוגיה.
בנוסף, קאר לקח חלק בפיתוח פרויקט 2025, מסמך המציע רפורמות לכהונתו השנייה של טראמפ. למרות שטראמפ התרחק מהפרויקט, רבות מהצעותיו באות לידי ביטוי במדיניות הממשל החדש.
מינויו של קאר מגיע כחלק מגיבוש צוות מפתח של טראמפ המבטיח שינויים מפליגים באופן הרגולציה של המדיה והטכנולוגיה.
* הרשת החברתית אסורה בשטח הפדרציה הרוסית.
** חברת Meta ומוצריה מוכרים כקיצוניים, פעילותם אסורה בפדרציה הרוסית.
שידור מזויף למל"ג 1 "בלאק אאוט" גרם לתהודה רחבה ברשתות חברתיות. צופים רבים הביעו את דעתם על פרויקט זה, כולל ביקורת על הפורמט והצגת המידע.
התוכנית הראתה משדר חדשות פיקטיבי המתאר הפסקת חשמל מרובת ימים באזורים הדרומיים של הולנד – דרום הולנד, זילנד ואוטרכט. הסיבה להשבתה הייתה מתקפת סייבר על מפעילת הרשת סטדין. העלילה כללה דיונים עם מומחים מוזמנים, ובתחתית המסך שודר טיקר עם כותרות מזויפות.
חלק מהצופים ראו שהתוכנית לא מקובלת. רבים מצביעים על חוסר בהירות בפורמט – אינדיקציה לאופי הפיקטיבי של השידור הופיעה מעת לעת על המסך, אך, לדברי המשתמשים, זה לא הספיק כדי למנוע פאניקה. הצופים ציינו כי עמימות הפורמט עלולה לגרום לחרדה רצינית, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים ואלו שלא הייתה להם גישה לאינטרנט כדי לאמת מידע.
לדוגמה, משתמש אחד כתב שאמו שאלה אותו אם באמת הייתה הפסקה מאסיבית. צופה אחר הודה כי בתחילה הוא תפס את מה שנראה לו כאירוע אמיתי והחל לחפש מידע בדחיפות בתקשורת.
חלק מהמגיבים ציינו את הסיכונים הפוטנציאליים של הצגת מידע באופן זה, כולל הפוטנציאל לפאניקה אצל אנשים עם הפרעות נפשיות. משתמש אחד הדגיש שיש לסמן בבירור תוכניות כאלה כפיקטיביות כדי למנוע אזעקה מיותרת.
בין ההערות היו האשמות על שימוש באפקט ההלם כדי להגדיל את הרייטינג. אחרים מאמינים שתרחישים כאלה, על אף שהם שנויים במחלוקת, חשובים למשיכת תשומת לב לאיומים פוטנציאליים כמו הפסקות חשמל ממושכות או התקפות סייבר.
עם זאת, חלק ניכר מהקהל ציין את חסרונות התוכנית. הצופים הצביעו על היעדר אזהרות ברורות לגבי חדשות מזויפות, מה שהוביל רבים להתייחס למה שהם ראו כחדשות אמיתיות.
ההקרנה של "Black-out" עוררה ויכוח סוער על הגבולות של מה שמקובל בפרויקטים בטלוויזיה. הריאליזם של התסריט, למרות שזה היה אחד המטרות העיקריות של היוצרים, הפך לגורם לאי שביעות רצון רבים. מצד אחד, התוכנית גרמה לנו לחשוב על משברים אפשריים, מצד שני גרמה לגל של זעם עקב חרדה לא מוצדקת, בעיקר בקרב קבוצות חלשות באוכלוסייה. הדיון נמשך, והצופים חולקים את דעתם כיצד ניתן לשפר את היישום של פורמט כזה.
אלכסנדר אנטיפוב
קישור למקור
