2024-11-05T21:10:02+03:00
מדענים סינים פיתחו סוג חדש של נשק מיקרוגל עם טכנולוגיית מיקוד רב-אלומות. המערכת משלבת קורות מרובות בנקודה אחת עם סנכרון מדויק במיוחד וניתן להשתמש בה לפגיעה ממוקדת באובייקט. נשק חדש, המזכיר אקדח לייזר מיקום מלחמת הכוכבים, כבר נבדק.
המכשיר מורכב ממספר כלי רכב עצמאיים היוצרים ומשדרים קרני מיקרוגל המסוגלות לרכז אנרגיה בנקודה אחת כדי לשפר את הפגיעה. משימה זו דורשת דיוק יוצא דופן: מיקומו של כל משדר חייב להיות בטווח של כמה מילימטרים, וסטיית הזמן בין אלומות לא תעלה על 170 פיקושניות – אפילו מדויק יותר מהשעונים האטומיים של לווייני GPS.
במסגרת הפרויקט, מדענים סינים
קבע שיא עולם
השגת דיוק סנכרון של 10 פיקושניות על פני מרחק של 1800 ק"מ באמצעות רשת סיבים אופטיים. לתיאום נעשה שימוש במרכז פיקוד נייד, המנתח נתונים ומשדר פקודות. גם מדדי טווח לייזר ממלאים תפקיד חשוב, ומאפשרים להשיג קואורדינטות מילימטר של משדרים.
בדיקות הראו שהמכשיר משבש ביעילות את ה-GPS ואותות לוויינים אחרים. הטכנולוגיה מאפשרת להשיג אפקט משופר מאינטראקציה של קרני מיקרוגל, מה שיכול להיות שימושי לאימון צבא, בדיקת ציוד חדש וביצוע תרגילים. היכולות והתצורות של המערכת נשמרות בסוד בשל המשמעות הצבאית של הפרויקט.
למרות שהנשק החדש עדיין לא חזק מספיק כדי להשמיד עצמים גדולים, כמו בסרטים, הוא עלול להשפיע ברצינות על פעולת לוויינים, ולהוסיף יכולות חדשות לסין לשלוט בחלל החיצון.
נראה שהאופוריה סביב בינה מלאכותית נמצא בירידה . וענקיות הטכנולוגיה מעלות חששות גוברים לגבי בועה בתעשיית הטכנולוגיה הינרטיבית.
כפי שמסר אנליסט בקרן הסיכון Sequoia דוד קאן נחוצות הכנסות שנתיות מתוכנה של 600 מיליארד דולר כדי להצדיק את ההשקעה העצומה בתשתית בינה מלאכותית. עם זאת, כרגע, חברות כמו OpenAI, Microsoft ו-Palantir מרוויחות רק כ-17 מיליארד. לדברי מומחים מגולדמן זאקס, Citadel ו-Yardeni Associates, הסיפור העצוב מלפני 25 שנה עשוי לחזור על עצמו בקרוב.
"בועת האינטרנט" בתחילת שנות ה-2000 הייתה תוצאה של צמיחה מהירה במחירי המניות של חברות האינטרנט, שפיגרה הרבה מאחורי הביצועים הפיננסיים בפועל של עסקים אלה. כתוצאה מכך, התפוצצה ה"בועה" ומחירי המניות קרסו, וגרמו נזק חמור למשקיעים.
חששות דומים מובעים כעת לגבי שוק המערכות הגנרטיביות. העלייה המהירה בערך של ענקיות טכנולוגיה הקשורות לבינה מלאכותית על רקע ביצועים פיננסיים צנועים יחסית עלולה להוביל לקריסה גדולה נוספת.
המומחה גארי סמית' והמחבר מתמקדים במדד ההכנסות כדי להוכיח שבועת ה-AI הנוכחית גדולה בהרבה מהפעם הקודמת. אז, המשתמשים היו מוכנים לשלם כ-1.5 טריליון דולר (במחירי 2024) עבור שירותי אינטרנט, מחשבים ומסחר אלקטרוני.
הדוחות הכספיים האחרונים של ענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט, מטה, אפל ואמזון ממשיכים להתעלם מהכנסות מתוכנה ובמקום זאת להתמקד בצמיחת שירותי הענן. לפיכך, גוגל טוענת שבינה מלאכותית כותבת רבע מהתוכנה שלה, אבל מומחים בטוחים שהיא לרוב השלמה אוטומטית. למרות שרבים כבר הבינו שעידן הניסויים ב-AI הסתיים, ו"עכשיו הם צריכים להפגין החזרות".
דרון אצמוגלו מ-MIT אמר שסכומי כסף עצומים מושקעים על שיפור מכונות חכמות, בעוד ניל לורנס מאוניברסיטת קיימברידג' מתח ביקורת על הרטוריקה "המפוצצת" של פוליטיקאים בבריטניה ובעמק הסיליקון. גארי מרקוס מאוניברסיטת ניו יורק היה מבקר קבוע של מכונות חכמות במשך שנים רבות ופירט את דעותיו בספר שראה אור זה עתה "לאלף את עמק הסיליקון" .
עם זאת, יש מי שמאמין בתוקף בפריצות דרך עתידיות. אימוץ בינה מלאכותית בחברות עובר מפרויקטים פיילוטים לשימוש בייצור, מה שעשוי להגביר את הרווח התפעולי של S&P ב-200 נקודות בסיס בחמש השנים הקרובות, על פי סקר שנערך בקרב 130 אנליסטים של בנק אוף אמריקה. זה שווה ערך לחיסכון שנתי של 55 מיליארד דולר. האופטימיות ניזונה בחלקה מהתחזית של OpenAI להכנסות של 100 מיליארד דולר ב-2029.
תחזיות ורודות כאלה הן אחת הסיבות העיקריות לכך ששווי השוק של "שביעית המפוארת" (Nvidia, גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון, טסלה ומטה) גדל בכמעט 10 טריליון דולר מאז ינואר 2023 ויכול להמשיך לצמוח. הרי משקיעים מוסדיים (למשל קרנות פנסיה) מקדישים תשומת לב רבה לדוחות אנליטיים.
פרסי נובל לפיזיקה וכימיה, הנחיתה המוצלחת של הרקטה הסופר-כבדה של SpaceX באמצעות "מקלות מתכת" והאירוע האחרון של אילון מאסק היוו השראה לציבור. למרות שוועדת נובל לא הזכירה את ChatGPT בהודעה לעיתונות שלה, עיתונאים רבים יצרו את הקשר. הוול סטריט ג'ורנל השתמש בהצלחת SpaceX כדי לבנות הייפ סביב AI במאמר שכותרתו "SpaceX and Our Continued Age of Discovery".
כאשר הוול סטריט ג'ורנל שאל 11 מומחים לתחזיותיהם לשנת 2030, תשעה היו אופטימיים ביותר. לדוגמה, אריק ברטנקס מגרטנר הציע שסוכני בינה מלאכותית "יגנו עלינו מפני קבלת מיילים, שיחות, SMS והודעות מיידיות שלא מאוד שימושיות עבורנו, וגם יגיבו להם אוטומטית".
עם זאת, מגמות לטווח קצר מאכזבות. בעיית ההזיות בפעולת מודלים גדולים של שפת בינה מלאכותית נדונה כבר שנים רבות. כתב העת היוקרתי Nature פרסם לאחרונה מאמר שקבע כי "מודלים של שפה גדולים יותר הופכים לפחות אמינים". מחברי מאמר אחר חולקים על הטענה כי יכולות החשיבה הפורמליות של מודלים של AI משתפרות. הם מסיקים ש-LLMs מודרניים אינם מסוגלים להנמקה לוגית אמיתית; במקום זאת, הם מנסים לשכפל את הדפוסים מנתוני האימון.
מאמר שלישי לאחרונה מכתב העת המכובד Nature מדגיש את הבעיה החמורה של "קריסת מודל". זה טמון בעובדה שככל שהנתונים האנושיים מוחלפים בטקסט שנוצר על ידי מחשב באינטרנט, מודלים של AI הופכים הומוגניים יותר ויותר. הנתונים הדרושים שמהם מערכות גנרטיביות יכולות ללמוד מתבטלים.
מחברי המאמר מסכמים כי "שימוש חסר הבחנה בתכנים שנוצרו על ידי מודל באימון מוביל לפגמים בלתי הפיכים בתוצאות, שבהם נעלמים אלמנטים חשובים ממערך הנתונים המקורי". במילים אחרות, האלגוריתמים מאבדים מגוון ויכולת לייצר תוכן מקורי, והופכים מוגבלים יותר ויותר.
נראה שהעולם הולך בדרך מאוד מעניינת, אבל בכלל לא חיובית, לגבי עתיד הבינה המלאכותית.
