2024-11-07T11:45:10+03:00
משרד המסחר, התעשייה והאנרגיה של דרום קוריאה הושק פרויקט לפיתוח רכיבי מפתח עבור רוברים ירחיים. הממשלה התקשרה בהסכם עם 13 ארגונים, כולל חטיבת הרכב של יונדאי מוטורס. ההשקעה הכוללת תהיה 23 מיליארד וון (16.6 מיליון דולר).
כחלק מהתוכנית הממלכתית, מתוכנן ליצור כ-10 רכיבים קריטיים לרוברים על הירח, כולל מנועים ומניפולטורים רובוטיים. תשומת לב מיוחדת תוקדש ליכולת הרכיבים לתפקד בתנאים קיצוניים של טמפרטורות נמוכות ורמות קרינה גבוהות.
לדברי סגן שר מדיניות התעשייה Lee Seung-ryeol, לדרום קוריאה יש פוטנציאל משמעותי בתעשיית החלל הודות לטכנולוגיות מתקדמות בתעשיית הרכב, הרובוטיקה ומערכות המידע והתקשורת. המשרד ימשיך לתמוך בפיתוח טכנולוגיות ביתיות לייצור חומרים, חלקים וציוד מרכזיים במגזרי החלל, התעופה והביטחון.
בקרב שכנותיה של דרום קוריאה באסיה, כבר קיימות תוכניות מפותחות ליצירת רובי ירח. סין סיפקה בהצלחה שני רוברים ירחיים לירח ורובר אחד למאדים. הצד הסיני שוקל כעת שתי הצעות ליצירת רובר ירח מאויש כחלק מהתוכניות לשלוח אסטרונאוטים לירח לפני סוף העשור.
סוכנות חקר החלל היפנית (JAXA) עובדת עם טויוטה ומיצובישי תעשיות כבדות כדי לעצב רובר בלחץ עבור משימת ארטמיס של נאס"א. בתמורה, לצד היפני תהיה הזדמנות לשלוח אסטרונאוט לירח. המכשיר המפותח נקרא Lunar Cruiser והוא ישמש כבית נייד לאסטרונאוטים תוך כדי חקר פני הירח. ההנחה היא שהצוות יוכל לשהות ברובר הירח עד 30 יום.
היוזמה הדרום קוריאנית מגיעה על רקע התחרות העולמית הגוברת בחקר הירח.
מדען מוח טובינגן יואל פרוליך שואל את השאלה: "מתי ניצוץ התודעה האנושית מתלקח לראשונה?" שאלה זו קשה מאוד מכמה סיבות.
ראשית, עצם המושג של תודעה אנושית הוא עמום וקשה להגדרה למטרות מחקר כזה. כולנו יודעים שיש לנו תודעה, אבל קשיים מתעוררים כשאנחנו מנסים להתרחק ממנה ולדבר עליה. זה כמו לנסות לתאר חוויות סובייקטיביות בצורה אובייקטיבית – לא משימה קלה אפילו עבור מדענים מנוסים.
שנית, כפי שמציין מדען המוח כריסטוף קוך תינוקות, שנולדו וגם ברחם, נמצאים רוב הזמן במצב ישנוני. אבל אי אפשר להסיק מכך שהם חסרי תודעה. שינה אינה זהה להיעדר מחשבה; זה רק ניתוק מהרמה הרגילה של התפיסה החושית.
פרוהליך חולק את מחשבותיו על איך אפשר לגשת לנושא הזה בהתבסס על לאחרונה סקירה מדעית שהוא אחד המחברים שלו.
האם ההכרה מתעוררת לאחר הלידה? המחקר עדיין לא סיפק תשובה ברורה לשאלה זו. פרוהליך אומר שניתוחים של פעילות חשמלית במוח מצביעים על עלייה במורכבות העצבית בתקופה המוקדמת שלאחר הלידה, אך הוא ועמיתיו מצאו ראיות להיפך. כמובן, לא כל מורכבות היא פונקציונלית; חלק ממנו כנראה מייצג רק מצב מופרע, שמתחיל בהדרגה. במילים אחרות, לא כל המורכבות המוגברת של פעילות המוח המתועדת במחקר משקפת בהכרח התפתחות של יכולות מודעות. והוויכוחים הארוכים האלה הם עוד מבוי סתום.
ספקנים לעתים קרובות מפקפקים בכך שיילודים הם מודעים, תוך שהם מציינים את חוסר האפשרות להחזיק עצמי בינקות: איך יכול להיות לילד קטן מושג על העצמי שלו? אבל זה בלבול מושגים. נוכחות הניסיון אינה מחייבת את קיומו המחייב של ה"אני", כלומר, האישיות. כמבוגרים, לעתים קרובות אנו מאבדים את עצמנו על ידי שקיעה במשהו, בין אם זה השראה יצירתית עמוקה, מוזיקה, פעילות גופנית, עבודה או אינטימיות. מצבים דומים חסרי אגו מתרחשים גם במהלך מדיטציה. לטעון שמדובר במצבים ללא תודעה זה אבסורד. התודעה אינה זקוקה בהכרח ל"אני".
פרוהליך מציעה לשקול שלידה היא אירוע שסוג של "מצית" את התודעה, הכרחי להסתגלות לסביבה החדשה שלאחר הלידה.
אם נניח שהתודעה משרתת מטרות מעשיות ואינה רק תוצר לוואי של המוח, אז יש סיבה להאמין שהיא מתעוררת דווקא בלידה. היילוד עוזב את הסביבה הבטוחה של רחם האם, והצורך של הגוף בקיום אוטונומי עשוי ליצור צורך במודעות ובחוויה סובייקטיבית.
היכולת של יילודים ליצור ציפיות לגבי העולם הסובב אותם עשויה להוות עדות לכך שהם מפתחים תודעה מלידה. כמה מדעני מוח, כמו אניל סת', מאמינים למושג "קידוד חזוי" של התודעה. לפי תפיסה זו, התודעה נובעת לא רק מזרימת הנתונים החושיים הנכנסים למוח שלנו, אלא דווקא מההסקות שלנו לגבי המציאות הסובבת. מסקנות אלו מבוססות הן על מידע חושי חדש והן על הרעיונות הקודמים שלנו לגבי איך העולם עובד.
האם העובר יכול להיות בהכרה כלשהי עד השליש השלישי להריון, להיות מנותק מהעולם החיצון ואפילו מהגוף שלו? קשה לדמיין איך זה יהיה להתקיים כמוח חדש שמעולם לא ראה, שמע, נגע או טעם דבר. עד השליש השלישי העובר צפוי להישאר במצב של שינה קרובה לשינה עמוקה.
מחקרים אחרונים הראו שלתינוקות שקיבלו הרדמה בעמוד השדרה, החוסמת את רוב תחושות הגוף, הייתה פעילות מוחית דומה לזו בזמן שינה. הדבר מצביע על כך שהעובר שטרם נולד, בהיותו בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, אינו מסוגל לשמור על הכרה ללא זרימה של אותות תחושתיים. בנוסף, הסביבה ברחם, על הכימיקלים המרגיעים שלה, מדכאת ערנות גם לאחר שמידע חושי מתחיל לזרום לקליפת המוח בשליש השלישי של ההריון.
אם התודעה אכן מתעוררת לפני 24 שבועות, סביר להניח שלא זו תהיה מה שאנו מתכוונים בדרך כלל, אלא מה שפילוסופים כמו תומס מצינגר מכנים "תודעה חסרת תוכן": ללא תחושות נכנסות למבנה חלוף הזמן או מרחב מתאר, הכל נראה ערטילאי, נצחי רֵיק.
באופן כללי, בהתבסס על הנתונים הזמינים, פרוהליך מאמין שהתודעה מתעוררת בהדרגה, החל מרגע הלידה. אבל, שוב, אנו עומדים בפני הקושי להגדיר את המושג עצמו.
האם יש המשכיות בין התודעה של אדם היום לבין תודעתו חצי שנה לפני הלידה? אם אין הכרה בחודש השלישי להריון, אז מהי תודעה ואיך היא מופיעה באדם? האם אדם ביולוגי יכול בכלל להתקיים ללא הכרה? למדע יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי לפתור את הדילמה הזו.
