2024-11-09T09:26:00+03:00
מעבדת הביוטק הרוסית Neiry, יחד עם מדענים מאוניברסיטת מוסקבה, חיברו את מוח החולדות לבינה מלאכותית (AI) לראשונה בעולם. חולדה בשם Pythia הצליחה לענות נכון על מאות שאלות מדעיות – על קוואזרים, מעטפת מיאלין, שפת הפייתון ותאריך לידתו של אלברט איינשטיין, דיווח באתר המעבדה.
כחלק מפרויקט שנקרא "אינטואיציה", חוקרים השתילו ממשק עצבי פולשני במוח של חולדה שמקיימת אינטראקציה עם AI. מדענים שאלו את החולדה שאלה מילולית, וה-AI הציע את התשובה הנכונה באמצעות גירוי חשמלי של המוח. עבור חולדה, "רמז AI" נראה כמו תחושות בגוף. היא חווה תחושות מסוימות במקום מסוים כשהתשובה היא "כן", ובמקום אחר כשהתשובה היא "לא". עבור התשובה הנכונה, פיתיה מקבלת פרס.
אז החולדה הצליחה לענות על שאלות על תחומי ידע שונים – מפיזיקה והיסטוריה ועד מתמטיקה ונוירופיזיולוגיה.
הניסוי נמשך מדי יום, כאשר מספר החולדות עם הממשק העצבי עולה בהדרגה. בעתיד, מתוכנן ליישם טכנולוגיה דומה על אדם עם ממשק עצבי מושתל.
וסילי פופקוב, ראש המעבדה לפיתוח ממשקים עצביים פולשניים במכון לבינה מלאכותית של אוניברסיטת מוסקבה, אמר כי מטרת הניסוי הייתה להדגים את האפשרות לשלב בין בינה טבעית ובינה מלאכותית. הוא גם ציין כי המעבדה מתכננת לכלול פרויקטים מורכבים יותר על האינטראקציה של AI והמוח.
פרופסור מאוניברסיטת מוסקבה, מיכאיל לבדב, ציין את חשיבות הניסוי להבנת הסיכויים לדו-קיום של האנושות ובינה מלאכותית. הוא הציע שבעתיד בינה מלאכותית וטבעית תבצע פונקציות שונות: בינה מלאכותית תעבד כמויות גדולות של מידע, והמוח האנושי יתמקד במשימות יצירתיות ואינטואיטיביות.
ניסוי Pythia הוא חלק מפרויקט מחקר משותף בין Neiry ואוניברסיטת מוסקבה לפיתוח ממשקים עצביים פולשניים. המטרה הסופית היא ליצור מוצר מותאם אישית כדי לחבר את המוח האנושי עם הידע של האנושות כולה.
מנכ"ל Neiry, פאנוב, אמר כי בעתיד, המשתמשים יוכלו לקבוע באופן אינטואיטיבי את האמת של כל אמירה או למצוא את התשובות הנכונות במבחנים. הוא הדגיש כי הפרויקט תורם לפיתוח האבולוציוני של האנושות, ומקדם אותה לשלב של סימביוזה עם AI.
הניסוי הוצג באסיפת בעלי המניות השנתית של NeiryRoundB. התוצאות מתוכננות להתפרסם בפרסומים מדעיים, והצוות מכין סדרה של הכרזות חדשות.
מדענים מאוניברסיטת אריזונה הציעו הסבר חדש לייחודיות של התרבות האנושית, והציעו שמה שמייחד אותה הוא "פתיחות" – היכולת לשלב ולפרש ללא סוף רעיונות ופעולות חדשות. לִלמוֹד,
פורסם
ב-*טבע אנושי התנהגות*, מדגים שלא רק לבני אדם יש תרבות, אלא שמיני בעלי חיים רבים צוברים ידע תרבותי, מעבירים אותו לצאצאיהם, ואף מתפתחים תוך כדי כך.
בעבר האמינו שהתרבות האנושית היא ייחודית בשל צבירת הידע והתפתחותו לאורך זמן. עם זאת, מחקר הראה שגם בעלי חיים מסוגלים לפתח ולהעביר תרבות. לדוגמה, נקבות נמלים חותכות עלים מעבירות למושבות עתידיות פטרייה שעברה שינוי גנטית שהן נושאות ממושבות האם שלהן, ולווייתני הגבנון הופכים מורכבים יותר בשירים שלהם, שמתפתחים ומתפשטים בין קבוצות. אפילו ארבה מסתגל לסביבתם, משנה במהירות צורה והתנהגות באמצעות שינויים אפיגנטיים.
אבל למרות המורשת התרבותית של בעלי החיים, יש להם מגבלות. תומס מורגן, אנתרופולוג אבולוציוני במכון למקורות אנושיים, מסביר שלמוח האנושי יש "פתיחות" המאפשרת לו ליצור אינסוף שילובים של רעיונות ובעיות. בניגוד לבעלי חיים, שאינם יכולים לחבר מספר יעדי משנה, בני אדם יכולים לבצע תהליכי ריבוי משימות ורצפים מורכבים של פעולות, כמו הכנת מתכון מזון.
המדענים מורגן ומרקוס פלדמן מאוניברסיטת סטנפורד מציעים השערה שהתרבות האנושית לא רק מצטברת, אלא מתפתחת בלי סוף. זה מאפשר לו לחרוג מהמגבלות הטבעיות הגלומות באבולוציה של יבולים בבעלי חיים, מנגנונים אפיגנטיים או ההשפעות של תורשה הורית, כמו בנמלים או ארבה.
