מדעני נאס"א לְגַלוֹת אחת התעלומות המסקרנות ביותר של מערכת השמש היא מקורם של הלוויינים הזעירים של מאדים, פובוס ודימוס. כדי לנתח את כל התרחישים האפשריים, הצוות הפעיל סדרה של סימולציות של מחשבי-על.
המודל המתמטי החדש מדגים את רצף האירועים הבא: אסטרואיד שטס בטעות ליד הכוכב האדום נופל לאזור הפעולה של שדה מגנטי רב עוצמה. כוח המשיכה של מאדים ממש קורע את העצם הסלעי לגזרים, והפסולת מתפזרת במסלולי מסלול שונים.
נקודת המפתח כאן היא הדינמיקה של חלוקת הפסולת. יותר מ-50% מחלקיקי הסלע עוזבים את הסביבה של כוכב הלכת, השאר ממשיכים להסתובב במסלול. האינטראקציה בין שדות הכבידה של מאדים והשמש גורמת לפסולת להתנגש, לריסוק הדרגתית וליצור דיסק מסלולי.
חוקרים ערכו מאות ניסויים, ושינו פרמטרים שונים: גודל אסטרואיד, מהירות סיבוב, מסלול. נעשה שימוש בקוד המחשוב הפתוח בעל הביצועים הגבוהים SWIFT ובמערכות מחשב באוניברסיטת דורהאם בבריטניה. כל סימולציה לקחה בחשבון את הניואנסים הקטנים ביותר.
עד כה היו שתי השערות עיקריות למקורם של ירחי המאדים. הראשון הניח את לכידתו המוחלטת של האסטרואיד על ידי כוח המשיכה של כוכב הלכת, השני קשר את הופעת לוויינים עם התנגשות חזקה שפלטה מספיק חומר כדי ליצור ירחים.
יש עוד דבר אחד שדורש הסבר – המיקום הלא טיפוסי של פובוס ודימוס. ללוויינים יש מסלולים כמעט מעגליים, קרוב ככל האפשר לקו המשווה של מאדים, מה שלא התאים לתיאוריות הקיימות בעבר. השערה חדשה מסבירה את המרחק שלהם מפני השטח של כוכב הלכת.
הפוטנציאל המדעי של המחקר כה גבוה עד שסוכנות החלל היפנית JAXA מכינה משימה מיוחדת, Martian Moons eXploration (MMX). המשלחת מכוונת למחקר מפורט של הלוויינים והחזרת דגימות של חומר פובוס לכדור הארץ לצורך ניתוח.
נאס"א תספק למשימה את מכשיר ה-MEGANE, המזהה יסודות כימיים על פני הלוויין. דגימה פניאומטית תאפשר לך לאסוף חומר אבן.
