קרן סייבר לפיתוח אבטחת סייבר אפקטיבית ואבטחת מידע FACCT הכריז ש-Cyberus יחד עם משקיעים פרטיים יוצרים חברת אבטחת מידע חדשה. השחקן החדש בשוק יתמקד בפיתוח פתרונות למניעה וחקירה של פשעי סייבר תוך שימוש בטכנולוגיות ושירותי FACCT
לפי ההודעה לעיתונות, במסגרת העסקה, בעלי המניות של FACCT, ובהם המייסד איליה סצ'קוב, יעבירו לחברה החדשה חלק מהנכסים: טכנולוגיות הנדסיות ייחודיות, מומחיות, קניין רוחני וחוזים שוטפים. צוות FACCT יעבור לחברה החדשה. פיתוח קו מוצרים לחברה החדשה נמשך מאז קיץ 2024. הארגון כבר קיבל הסמכת IT מהמשרד לפיתוח דיגיטלי.
בעלי המניות של החברה החדשה יהיו קרן הסייבר האפקטיבית Cyberus (47%) ומשקיעים פרטיים. יחד עם זאת, בעלי מניות FACCT לא ייכללו במבנה בעלי המניות של החברה החדשה. פרטים על הצד הפיננסי של העסקה אינם נחשפים.
מנכ"ל FACCT ולרי באולין יעמוד בראש המיזם החדש. לדבריו, המטרה האסטרטגית היא ליצור אחד מהמובילים בשוק אבטחת הסייבר הרוסי תוך התמקדות במאבק בפשעי סייבר.
סייבר לא תיקח חלק בניהול התפעולי של החברה החדשה. תהליך העברת הנכסים מתחיל ב-29 בנובמבר. הטיפול המשפטי בעסקה צפוי להסתיים ברבעון הראשון של 2025.
הם מתכננים לכלול את החברה החדשה בפוטנציאל הייצוא של תעשיית אבטחת הסייבר הרוסית. קרן Cyberus תסייע בקידום פתרונותיה ברמה הבין-מדינתית.
סין שלחה מודולים מרכזיים עבור כור ההיתוך הבינלאומי ITER, שנבנה בדרום צרפת. רכיבים אלה, שיוצרו במפעלים במחוז גואנגדונג, היו המודולים הראשונים מסוגם שהועברו במסגרת הפרויקט.
הכור התרמי-גרעיני הבינלאומי (ITER), המכונה "השמש המלאכותית", הוא מאמץ משותף בין סין, האיחוד האירופי, הודו, יפן, דרום קוריאה, רוסיה וארצות הברית. מטרת הפרויקט היא לחקור את האפשרות להשתמש באנרגיה תרמו-גרעינית כמקור אנרגיה בקנה מידה גדול וידידותי לסביבה.
ליבת הכור היא טוקאמק, שמשתמש במלכודת מגנטית כדי לשלוט בפלזמה מחוממת-על וליצור את התנאים לתגובות תרמו-גרעיניות. המבנה הענק, השוקל 5,000 טון, מורכב מתשעה סקטורים ו-44 יציאות, המספקים אבחון, שליטה מרחוק, חימום ותדלוק. נפחו הפנימי מגיע ל-1,400 מטר מעוקב, מה שהופך אותו לאתר ניסויים מרכזי לפיתוח טכנולוגיות אנרגיית היתוך.
אחד החלקים החשובים ביותר של הכור הם מודולי המגן, המבצעים את הפונקציות של הגנה מפני נויטרונים עתירי אנרגיה והסרת חום. רכיבים אלה מבטיחים פעולה בטוחה של הכור על ידי מניעת התחממות יתר של הציוד והגנה על מכשירים חיצוניים ואנשי צוות מפני קרינה.
סין ודרום קוריאה השתלטו על עיקר הייצור של מודולים אלה. סין מתכננת להשלים אספקה של 172 המודולים הנותרים עד 2027. דרום קוריאה, בנוסף להתחייבויותיה, הגדילה את הייצור על ידי נטילת חלקים נוספים בתכנון הכור.
מודולים אלה יכולים לשמש גם לייצור טריטיום, דלק מרכזי להיתוך גרעיני. בעוד שהפרויקט הנוכחי אינו מתמקד בייצור טריטיום, יש תוכניות לחקור את תפקידו בהבטחת הקיימות וההרחבה של אנרגיה נקייה בעתיד.
ITER נותר אחד הפרויקטים המדעיים השאפתניים ביותר של זמננו, שמטרתו ליצור פתרון ארוך טווח לבעיית האנרגיה.
