חברת LEAP 71 מדובאי הפגינו את היכולות של טכנולוגיות הנדסיות מודרניות המבוססות על בינה מלאכותית, לאחר שבדקו בהצלחה מנוע Aerospike. מנוע זה, המופעל על ידי חמצן ונפט, מסוגל להפיק דחף של 5,000 N (כ-1,100 פאונד). בנוסף, הוא תוכנן לחלוטין באמצעות מודל הבינה המלאכותית המתקדם של נוירון.
מנועי טריז אוויר הם אחד העיצובים המורכבים ביותר במדעי הטילים. בניגוד למנועי פעמון מסורתיים, הפועלים ביעילות רק בגובה מסוים, מנועי אוויר טריז מסוגלים להסתגל אוטומטית לשינויים בלחץ. זה מושג על ידי שימוש באוויר הסביבה כדופן החיצונית של הזרבובית הוירטואלית.
יצירת מנועים כאלה ארכה בעבר שנים, וכללה מספר רב של איטרציות של דוגמנות, אב טיפוס ובדיקות. עם זאת, מודל ה-Noyron AI, שפותח על ידי מומחי LEAP 71, הצליח להתמודד עם משימה זו תוך שלושה שבועות בלבד. בינה מלאכותית ניתחה אינטראקציות פיזיות מורכבות, כגון תהליכים תרמיים וביצועי עיצוב, ועל סמך נתונים אלו יצרה את עיצוב המנוע האופטימלי.
אב הטיפוס שנוצר יוצר באמצעות המסת לייזר סלקטיבית של נחושת, שאפשרה ליצור מבנה מקשה אחת. ב-18 בדצמבר 2024, המנוע עבר את המבחן המוצלח הראשון שלו, עמיד בטמפרטורות גז של עד 3500 מעלות צלזיוס.
הבדיקות התקיימו באנגליה כחלק ממסע ניסוי של ארבעה מנועים במשך ארבעה ימים. מנהלת LEAP 71, ג'וזפין ליסנר, ציינה שהניסויים אישרו את היעילות של גישה מבוססת פיזית לפיתוח מבוסס בינה מלאכותית. קירור המנוע סופק על ידי תעלות מורכבות לחמצן קריוגני בתוך הספייק ונפט המסתובבים סביב תא הבעירה.
פרויקט זה מראה את הפוטנציאל של בינה מלאכותית להפחית את הזמן והעלות של פיתוח מערכות תעופה וחלל מורכבות. למרות המבחנים המוצלחים, LEAP 71 מדגיש כי נותרה עבודה משמעותית לפני שניתן יהיה לפתח מערכות הנעה טריז-אוויר מלאות למשימות חלל.
מדענים התקרב ליצור מהפכני ממריסטורים "- מכשירים המסוגלים לחקות את תפקוד המוח האנושי. נגדי הזיכרון הזעירים, המבוקרים אטומית אלו יכולים להוות את הבסיס של מחשוב נוירומורפי, המאפשר עיבוד נתונים יעיל באנרגיה במהירות גבוהה.
הפרויקט ממומן על ידי תוכנית Future of Semiconductors (FuSe2) של קרן המדע הלאומי של ארה"ב, ותקציבו עומד על 1.8 מיליון דולר. מטרת המחקר היא לפתח מכשירים המחקים את הרשתות העצביות של המוח, מה שפותח אפשרויות לדור חדש של בינה מלאכותית.
מרכיב המפתח של הטכנולוגיה הוא שכבות זיכרון דקות במיוחד בעובי של פחות מ-2 ננומטר, וזה קטן בערך פי 10 ממבנים ננו סטנדרטיים. הפרויקט מובל על ידי פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת קנזס, ג'ודי וו. הצוות שלה פיתח בעבר שיטה ייחודית ליצירת סרטים בעובי של עד 0.1 ננומטר.
ממריסטורים מסוגלים גם לאחסן ולעבד מידע, מה שהופך אותם לאידיאליים עבור מעגלים נוירומורפיים. גישה זו לעיבוד נתונים יכולה לבטל את המגבלות של ארכיטקטורות מחשוב מסורתיות ולשפר את היעילות של בינה מלאכותית.
החוקרים משתמשים בגישת עיצוב שיתופית הכוללת עיצוב חומרים, ייצור מכשירים ובדיקתם. זה מבטיח יצירת מכשירים דקים ופונקציונליים במיוחד עם רמה גבוהה של אחידות.
בנוסף למרכיב המדעי, הפרויקט נועד לפיתוח פוטנציאל המשאב האנושי של תעשיית המוליכים למחצה. הצוות מקיים פעילויות חינוכיות להכנת הדור הבא של המומחים הנדרשים לעבודה עם טכנולוגיות מתקדמות.
ג'ודי וו מציינת שהמטרה שלהם היא ליצור ממריסטורים שיכולים לתפקד כנוירונים וסינפסות, ולאפשר את תפקודם של מעגלים נוירומורפיים. זה יקרב את הטכנולוגיה ליכולתו של המוח לפתור בעיות במהירות וביעילות, לזהות דפוסים ולקבל החלטות.
היוזמה פותחת אופקים חדשים לבינה מלאכותית ואלקטרוניקה של העתיד, תוך שהיא מהווה בסיס להכשרת מומחים בתחום המוליכים למחצה.
