חוקרים מ אוניברסיטת גלזגו פיתחו סוג חדש של קתודה לסוללות אשלגן-יון שיכול לשנות את הגישה לאגירת אנרגיה. הטכנולוגיה החדשה סוללת את הדרך לספקי כוח נוחים יותר וידידותיים לסביבה עבור כלי רכב חשמליים ואלקטרוניקה ניידת.
השוק העולמי דורש יותר ויותר מכשירים אלקטרוניים ניידים וכלי רכב חשמליים, ולכן מדענים מחפשים חלופות לסוללות ליתיום-יון מסורתיות. סוללות אשלגן-יון משכו תשומת לב מיוחדת בשל הזמינות הנרחבת של אשלגן בטבע ותכונותיו האלקטרוכימיות המרשימות.
אלכסיי גנין, ראש קבוצת המחקר של Glasgow ElectroChemistry on Solids (GECOS), מציין שסוללות ליתיום-יון מפגינות ביצועים מצוינים, אך הנדירות היחסית של ליתיום הופכת אותו למשאב חשוב ומוגבל מבחינה אסטרטגית. אשלגן, להיפך, נמצא בטבע לעתים קרובות יותר.
הצוות המדעי יצר קתודה המבוססת על כרום סלניד, המציגה תוצאות מצוינות עם תכולת פחמן מינימלית של פחות מ-10%. תכנונים קודמים של סוללות אשלגן-יון הסתמכו על כחול פרוסי כחומר הקתודה, אך נדרשו להוסיף כמויות גדולות של פחמן כדי להשיג מוליכות אופטימלית.
לסוללת אב הטיפוס קיבולת של 125 mAh/g – אפשר לומר שהיא מגיעה למקסימום תיאורטי של 127 mAh/g. בשל המבנה השכבתי של החומר, יוני אשלגן נעים בחופשיות בין השכבות במהלך הטעינה והפריקה.
בדיקות מעבדה אישרו שגם במהירויות טעינה גבוהות, הסוללה שומרת על 85% מהקיבולת שלה. אינדיקטורים כאלה הופכים את הטכנולוגיה למבטיחה לשימוש בתחומים שונים – ממכשירים ניידים ועד למערכות אחסון אנרגיה מתחדשת.
בשלב הבא של המחקר, מומחים יחפשו את האלקטרוליט האופטימלי לשיפור יעילות הסוללה. הצוות מתכנן לעבוד עם מומחי רובוטיקה כדי לבדוק אוטומטית אלפי שילובים כימיים פוטנציאליים בחיפוש אחר האלקטרוליט האידיאלי.
מחקר שנערך לאחרונה הציע הסבר מדעי לאחד מהניסים המפורסמים ביותר של התנ"ך. חוקרים הניח שאירועים חריגים באגם הכנרת, המכונה גם הכנרת או אגם טבריה, עלולים להיות תוצאה של תופעת טבע.
לכנרת, השוכנת בצפון הארץ, יש חשיבות מיוחדת בהיסטוריה המקראית. החופים שלה קשורים לכמה ניסים: ריבוי לחם ודגים ותפיסה מופלאה. בסיפור הראשון, ישוע האכיל חמשת אלפים איש בחמש כיכרות לחם ושני דגים, ובשני, הוא אמר לשליחים כיצד למלא את הרשתות שלהם לאחר לילה לא מוצלח של דיג.
עם זאת, מחקר חדש מרמז כי ייתכן שהסיבות אינן כל כך מיסטיות. לדברי מדענים, באזור זה נצפים לעתים מה שנקרא "הרג דגים" – עליות מסיביות של דגים אל פני השטח, מה שיוצר אשליה של טרף קל. בעבודתם הם מתארים שני מקרים דומים בחודשים מאי ויוני 2012, כאשר אלפי דגים מתים הופיעו על פני המים ליד חופי האגם.
החוקרים השתמשו במודלים תלת מימדיים כדי להסביר את המנגנון מאחורי תופעה זו. התברר שהגורם למוות ההמוני יכול להיות מחסור בחמצן כתוצאה מעליית גלים פנימיים. בקיץ נוצרות באגם שלוש שכבות: עליונה חמה, קרה תחתונה ובינונית עם שיפוע טמפרטורה חד. בהשפעת רוחות מערביות, השכבה התחתונה בעלת תכולת חמצן נמוכה עולה אל פני השטח, שם אין לדגים זמן לברוח ולמות מחנק.
אירועים כאלה נדירים לאגם הכנרת. מלבד פרקי 2012, החוקרים מזכירים רק שניים נוספים – באפריל 2007 ובתחילת שנות ה-90, כולם התרחשו בסמוך לאזור טבחה שבו, על פי התנ"ך, התרחשו ניסים.
תופעות דומות תועדו במקומות נוספים: באגם אירי, בשפך נהר ה-Neuse בצפון קרוליינה ובנמל המילטון בקנדה. מדענים מציעים שמקרים כאלה יכולים להסביר גם את התיאורים התנ"כיים של "ניסים".
בעבודתם הם מסיקים שייתכן ותופעות כאלה התרחשו כבר לפני אלפיים שנה לאורך חופי אגם הכנרת, מה שגרם לאנשים הרושם של נס בשל הגישה הנוחה לדגים קרוב לחוף.
