2024-11-07T17:00:37+03:00
מחקר חדש של Positive Technologies מצא כי יותר משליש מכרטיסי ה-SIM שנחקרו מספקים הזדמנות לניסיונות אימות בשירותים ובאפליקציות.
כמעט כל מספר טלפון שני מאומת על ידי מומחים במהלך המֶחקָר כבר נעשה שימוש לרישום חשבונות שונים, ויותר משליש מכלל כרטיסי ה-SIM המנותחים מספקים הזדמנות לניסיונות כניסה לחשבונות פעילים שנוצרו בעבר על ידי מישהו.
מומחים בחנו 38 מתוך 80 יישומים פופולריים, לא כולל שירותים ללא גרסאות דפדפן וחשבונות אישיים של מפעילי סלולר מהרשימה הראשונית. היישומים חולקו למספר קטגוריות: אתרי אינטרנט ארגוניים, חנויות מקוונות, בתי מרקחת, פלטפורמות משלוחי מזון, שווקים ורשתות חברתיות. לצורך הניסוי נעשה שימוש בשלושה סוגים של כרטיסי SIM מחמש מפעילים גדולים: 30 נרכשו בחנויות טלפונים ניידים ("לבן"), 50 נרכשו בערוצי טלגרם ("אפור"), 15 נוספים הושכרו באמצעות שירותים מקוונים מיוחדים ( וירטואלי).
התברר כי 43% מכרטיסי הסים כבר שימשו בעלים קודמים לרישום חשבונות בשירותים מהרשימה שהורכבה, ועבור 37% מהמספרים החשבונות היו פעילים. החוקרים הצליחו לאשר את היכולת לגשת לארבעה חשבונות בשווקים, אך לעולם לא לחשבונות בנק.
רק אחד מכל חמישה מפעילים חסם כרטיסי SIM כאשר זוהתה פעילות מחקרית. עוד נמצא כי שניים מתוך חמישה מפעילים חושפים את שמו המלא של הבעלים כאשר מנסים להיכנס לחשבון האישי שלהם. על פי תוצאות הניסוי, לא היה קשר בין סוג כרטיסי ה-SIM ("לבנים", "אפורים", וירטואליים) לבין ההסתברות להצלחת ההרשאה.
באופן כללי, מומחים אישרו את היכולת לגשת ל-57 חשבונות של בעלים קודמים של מספרי טלפון. עוד גילו החוקרים שאם המספר לא שימש בעבר לרישום ברשתות חברתיות, הרי שלא היו חשבונות עם מספר זה בשירותים אחרים.
"הניסוי שלנו הראה שתוקפים יכולים להשתמש במספר הטלפון הישן שלך כדי לתקוף ברגע שהוא מתחיל שוב למכירה. על מפתחים להימנע משימוש ב-SMS כגורם היחיד לאישור כניסה או החלפת סיסמה. בעת שינוי מספרים, משתמשים צריכים להיות מסוגלים לשחזר בצורה מאובטחת גישה לחשבונות, וטפסי רישום ושחזור סיסמה לא אמורים להציג מידע על הזמינות של חשבון עבור מספר מסוים. חשוב למפעילי טלקום להודיע ללקוחות על חסימת מספר באמצעות דואר אלקטרוני או מספר חלופי", הגיבה Positive Technologies.
מומחים ממליצים למשתמשים לשמור על גישה למספרי הטלפון שלהם, ואם הם מאבדים אותה, לקשר את החשבונות שלהם למספר חדש. עבור יישומים קריטיים למשימה כמו שליחים מיידיים, רשתות חברתיות ובנקאות מקוונת, יש להשתמש בשיטות הרשאה חלופיות, למשל, באמצעות דואר אלקטרוני. מומחים גם ממליצים להימנע מכניסה באמצעות SMS במידת האפשר (אם אפשר) ולהגדיר אימות דו-גורמי באמצעות מחוללי סיסמאות חד-פעמיים. כמו כן, מומלץ להגביל את הגישה של אפליקציות סלולריות לקריאת הודעות SMS, לא לחשוף סיסמאות חד פעמיות, ובמקרה של פעילות חשודה לפנות לשירות התמיכה באפליקציות או למפעיל הטלקום.
מדען מוח טובינגן יואל פרוליך שואל את השאלה: "מתי ניצוץ התודעה האנושית מתלקח לראשונה?" שאלה זו קשה מאוד מכמה סיבות.
ראשית, עצם המושג של תודעה אנושית הוא עמום וקשה להגדרה למטרות מחקר כזה. כולנו יודעים שיש לנו תודעה, אבל קשיים מתעוררים כשאנחנו מנסים להתרחק ממנה ולדבר עליה. זה כמו לנסות לתאר חוויות סובייקטיביות בצורה אובייקטיבית – לא משימה קלה אפילו עבור מדענים מנוסים.
שנית, כפי שמציין מדען המוח כריסטוף קוך תינוקות, שנולדו וגם ברחם, נמצאים רוב הזמן במצב ישנוני. אבל אי אפשר להסיק מכך שהם חסרי תודעה. שינה אינה זהה להיעדר מחשבה; זה רק ניתוק מהרמה הרגילה של התפיסה החושית.
פרוהליך חולק את מחשבותיו על איך אפשר לגשת לנושא הזה בהתבסס על לאחרונה סקירה מדעית שהוא אחד המחברים שלו.
האם ההכרה מתעוררת לאחר הלידה? המחקר עדיין לא סיפק תשובה ברורה לשאלה זו. פרוהליך אומר שניתוחים של פעילות חשמלית במוח מצביעים על עלייה במורכבות העצבית בתקופה המוקדמת שלאחר הלידה, אך הוא ועמיתיו מצאו ראיות להיפך. כמובן, לא כל מורכבות היא פונקציונלית; חלק ממנו כנראה מייצג רק מצב מופרע, שמתחיל בהדרגה. במילים אחרות, לא כל המורכבות המוגברת של פעילות המוח המתועדת במחקר משקפת בהכרח התפתחות של יכולות מודעות. והוויכוחים הארוכים האלה הם עוד מבוי סתום.
ספקנים לעתים קרובות מפקפקים בכך שיילודים הם מודעים, תוך שהם מציינים את חוסר האפשרות להחזיק עצמי בינקות: איך יכול להיות לילד קטן מושג על העצמי שלו? אבל זה בלבול מושגים. נוכחות הניסיון אינה מחייבת את קיומו המחייב של ה"אני", כלומר, האישיות. כמבוגרים, לעתים קרובות אנו מאבדים את עצמנו על ידי שקיעה במשהו, בין אם זה השראה יצירתית עמוקה, מוזיקה, פעילות גופנית, עבודה או אינטימיות. מצבים דומים חסרי אגו מתרחשים גם במהלך מדיטציה. לטעון שמדובר במצבים ללא הכרה זה אבסורד. התודעה אינה זקוקה בהכרח ל"אני".
פרוהליך מציעה לשקול שלידה היא אירוע שסוג של "מצית" את התודעה, הכרחי להסתגלות לסביבה החדשה שלאחר הלידה.
אם נניח שהתודעה משרתת מטרות מעשיות ואינה רק תוצר לוואי של המוח, אז יש סיבה להאמין שהיא מתעוררת דווקא בלידה. היילוד עוזב את הסביבה הבטוחה של רחם האם, והצורך של הגוף בקיום אוטונומי עשוי ליצור צורך במודעות ובחוויה סובייקטיבית.
היכולת של יילודים ליצור ציפיות לגבי העולם הסובב אותם עשויה להוות עדות לכך שהם מפתחים תודעה מלידה. כמה מדעני מוח, כמו אניל סת', מאמינים למושג "קידוד חזוי" של התודעה. לפי תפיסה זו, התודעה נובעת לא רק מזרימת הנתונים החושיים הנכנסים למוח שלנו, אלא דווקא מההסקות שלנו לגבי המציאות הסובבת. מסקנות אלו מבוססות הן על מידע חושי חדש והן על הרעיונות הקודמים שלנו לגבי איך העולם עובד.
האם העובר יכול להיות בהכרה כלשהי עד השליש השלישי להריון, להיות מנותק מהעולם החיצון ואפילו מהגוף שלו? קשה לדמיין איך זה יהיה להתקיים כמוח חדש שמעולם לא ראה, שמע, נגע או טעם דבר. עד השליש השלישי העובר צפוי להישאר במצב של שינה קרובה לשינה עמוקה.
מחקרים אחרונים הראו שלתינוקות שקיבלו הרדמה בעמוד השדרה, החוסמת את רוב תחושות הגוף, הייתה פעילות מוחית דומה לזו בזמן שינה. הדבר מצביע על כך שהעובר שטרם נולד, בהיותו בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, אינו מסוגל לשמור על הכרה ללא זרימה של אותות תחושתיים. בנוסף, הסביבה ברחם, על הכימיקלים המרגיעים שלה, מדכאת ערנות גם לאחר שמידע חושי מתחיל לזרום לקליפת המוח בשליש השלישי של ההריון.
אם התודעה אכן מתעוררת לפני 24 שבועות, סביר להניח שלא זו תהיה מה שאנו מתכוונים בדרך כלל, אלא מה שפילוסופים כמו תומס מצינגר מכנים "תודעה חסרת תוכן": ללא תחושות נכנסות למבנה חלוף הזמן או מרחב מתאר, הכל נראה ערטילאי, נצחי רֵיק.
באופן כללי, בהתבסס על הנתונים הזמינים, פרוהליך מאמין שהתודעה מתעוררת בהדרגה, החל מרגע הלידה. אבל, שוב, אנו עומדים בפני הקושי להגדיר את המושג עצמו.
האם יש המשכיות בין התודעה של אדם היום לבין תודעתו חצי שנה לפני הלידה? אם אין הכרה בחודש השלישי להריון, אז מהי תודעה ואיך היא מופיעה באדם? האם אדם ביולוגי יכול בכלל להתקיים ללא הכרה? למדע יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי לפתור את הדילמה הזו.
