אפל ממשיכה להפגין חולשות LLM מה שיכול להשפיע ברצינות על התפיסה האנושית של AI. כפי שהתברר, אפילו המערכות החכמות המודרניות ביותר אינן מסוגלות לפתור בעיות מתמטיות בסיסיות אם הן מוצגות בצורת טקסט.
לדוגמה, לאחרונה המפתחים ערכו ניסוי מעניין. כאשר הציגו לבוטים משימה פשוטה על קיווי, הבינה המלאכותית לא הצליחה להבחין בין מידע חשוב למידע לא חשוב. במקום פשוט לספור את המספר הכולל של הפירות, המערכת הפכה אובססיבית לתיאור גודלם. כתוצאה מכך, חלק מהבוטים הורידו בטעות חמישה קיווי קטנים מהסכום ונתנו את התשובה השגויה "185".
זה מוזר שתלמידי בית ספר מתמודדים עם משימות כאלה הרבה יותר טוב. הם מבינים באופן אינטואיטיבי אילו נתונים חשובים להחלטה ואילו הם רק פרטים מסיחים את הדעת. בניגוד לבינה מלאכותית, המוח של הילדים מסנן בצורה מושלמת מידע מיותר.
מעניין במיוחד לצפות בקמפיין הפרסום רחב היקף לאייפון 16 פרו, שיכלול את מערכת "אפל אינטליגנס" החדשה. החברה משכה כוכבים רבים לקידום: מהקוורטרבק המפורסם פטריק מאהומס מהקנזס סיטי צ'יפס ועד הראפר סנופ דוג, שהצליח להפוך לסמל תרבותי של המשחקים האולימפיים. יוצרי מודעות מציבים את Apple Intelligence כחבל הצלה במצבים לא נוחים. באחד הסרטונים, השחקנית בלה רמזי מגלמת ילדה שלא זוכרת שם של מכר במסיבה ופונה בחשאי לעוזרת בינה מלאכותית לעזרה.
האירוניה היא שכדי לקבל רמז, הגיבורה צריכה לספר למערכת את כל הפרטים על פגישתה עם האדם הזה. מסתבר שהיא זוכרת מצוין איפה ובאילו נסיבות הם נפגשו, אבל היא שכחה את הדבר הכי פשוט – את שמה. יחד עם זאת, בדיאלוג אמיתי יהיה הרבה יותר קל להודות בכנות בשכחה ולבקש שוב.
בסרטון אחר, אותה שחקנית מדגימה כיצד ניתן להשתמש ב-Apple Intelligence כדי להראות שדוא"ל חשוב נקרא לפני הפגישה עם סוכן. המפרסמים מציגים אותו כפתרון אלגנטי לבעיה יומיומית. כמובן, בחיים האמיתיים טריקים כאלה יכולים לגרום למבוכה. נסו להוציא את הטלפון בדיסקרטיות ולהתחיל להתייעץ עם הבינה המלאכותית בזמן שיחה – הפסקה מביכה היא בלתי נמנעת, ובן השיח כנראה יחשוד שמשהו לא בסדר.
עיתונאי הלוס אנג'לס טיימס מייקל הילציק קורא לנו לא להיכנע להייפ הכללי סביב בינה מלאכותית ולהעריך בצורה מפוכחת את האפשרויות של טכנולוגיות חדשות, במיוחד כאשר ענקיות IT ממציאות עוד ועוד אסטרטגיות שיווק חכמות.
חוקרים מדגישים שהסכנה העיקרית אינה טמונה במה שבינה מלאכותית יכולה או לא יכולה לעשות, אלא באיזו קלות משתמשים מאמינים להבטחות פרסום. חברות טכנולוגיה מגזימות ברצון את היתרונות של המוצרים שלהן, תוך שהיא מביטה בזהירות על החסרונות שלהן.
ללא השתתפות אנושית, בינה מלאכותית כמעט חסרת תועלת. משום מה, הם שוכחים להזכיר את המגבלה הבסיסית הזו בסרטוני פרסום צבעוניים. אבל יש גם סיבה רצינית יותר לדאגה. ההרגל להסתמך על AI במצבים הפשוטים ביותר יכול להוביל לכך שאנשים ישכחו להשתמש בזיכרון ובאינטליגנציה שלהם. כאשר אנו מאצילים משימות כמו זכירת שמות או קריאת אותיות לבינה מלאכותית, אנו מסתכנים באיבוד מיומנויות קוגניטיביות קריטיות.
שדה מגנטי מעל צפון אמריקה היחלשות מהירה ואילו בחצי הכדור המזרחי, כולל סין, נצפית התעצמותו. חוקרי צבא סינים הגיעו למסקנה זו במחקר שנערך לאחרונה.
הסיבות לתופעה זו טרם הוכחו, אך ישנה הנחה שהיא קשורה למעבר של הקטבים הגיאומגנטיים מחצי הכדור המערבי למזרחי. השדה המגנטי של כדור הארץ הוא מחסום טבעי המגן על כדור הארץ מפני קרינה קוסמית וממלא תפקיד מפתח בשמירה על יציבות סביבתית.
בשנת 2018, מדענים מהאוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו גילו שתקופה ארוכה של חוזק שדה מגנטי נמוך קדמה למה שמכונה "התמוטטות המאיה". באופן דומה, בשנת 2006, חוקרים במכון פריז לפיזיקה פלנטרית קשרו שינויים פתאומיים בשדה המגנטי לנפילת הציוויליזציות העתיקות באיראן ובסוריה לפני כ-4,000 שנה.
מאמינים ששדה מגנטי שנחלש לא רק מגביר את רמות הקרינה, אלא גם גורם להפרעות במערכות האטמוספריות עקב השפעות הקרניים הקוסמיות. זה עלול להוביל להגברת אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון בצורת או הוריקנים.
מנקודת מבט טכנולוגית צבאית, השדה המגנטי של כדור הארץ הוא משאב אסטרטגי חשוב עם מגוון רחב של יישומים. הוא משמש לתקשורת ארוכת טווח במיוחד וזיהוי מכ"ם. חלליות ולוויינים מסתמכים עליו כדי להגן עליהם מפני סופות שמש, וכמה רקטות מסוגלות להשתמש בשדה המגנטי לצורך ניווט.
הצוות של פרופסור פאן האנקסיאן מהאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיה של הגנה בסין שיחזר שינויים בחוזק השדה המגנטי מאז 1900 באמצעות מודלים ונתונים מודרניים. נמצא כי משנת 1930 עד 1990, עוצמת השדה המגנטי בצפון אמריקה גדלה ועלתה על זו של אזורים רבים אחרים בעולם.
עם זאת, שינויים משמעותיים התרחשו במהלך 30 השנים האחרונות: עד 2020, עוצמת השדה המגנטי באזור ירדה לרמות בקושי מעל הממוצע העולמי. במקביל, אזורים גדולים אחרים כמו אירואסיה, אפריקה, אוסטרליה וצפון האוקיינוס האטלנטי נוטים לעבר שדות מגנטיים חזקים יותר, עם העלייה המהירה ביותר באפריקה.
הגודל והמיקום של אזורי אנומליה מגנטיים משתנים ללא הרף, מה שכנראה נובע מתזוזה של הקטבים המגנטיים. במהלך המאה האחרונה, הקוטב המגנטי הצפוני עבר בהדרגה מזרחה בקצב של כ-10 ק"מ בשנה. עם זאת, לאחר שנת 2000, תהליך זה הואץ משמעותית, והמהירות עלתה על 50 ק"מ בשנה, והקדים משמעותית את תנועת הקוטב המגנטי הדרומי.
האזור החלש ביותר בשדה המגנטי של כדור הארץ נמצא כיום באוקיינוס האטלנטי ממזרח לדרום אמריקה. סוכנויות חלל שונות, כולל נאס"א, עוקבות מקרוב אחר האזור.
