על גדות אגם עתיק שהיה קיים לפני כ-1.5 מיליון שנה במה שהוא כיום קניה, גילו מדענים עקבות של שני מינים של הומינינים. תגלית זו מאשרת כי הומו ארקטוס ו-Paranthropus boisei חיו בו-זמנית באותו אזור, נעים דרך אותה מערכת אקולוגית.
חוקרים נמצאו עקבות על שכבה עתיקה של סלעי משקע ליד אגם טורקנה. ייחודו של הממצא נעוץ בעובדה שנשארו עקבות של שני סוגים שונים של הומינינים כמעט בו זמנית. מחקרים הראו שהם הופיעו תוך שעות ספורות אחד מהשני, מה שמצביע על כך שייתכן שהמין הצטלבו.
הומינינים, הכוללים גם בני אדם מודרניים וגם את קרוביהם שנכחדו, הפגינו מגוון באנטומיה ובהתנהגות הפיזית. מדענים השתמשו בטכנולוגיות סריקה תלת-ממדיות מודרניות כדי לנתח את מבנה העקבות שנמצאו. תוצאות המחקר אישרו הבדלים במבנה כפות הרגליים ובשיטות התנועה של Homo erectus ו-Paranthropus boisei.
התגלית גם שופכת אור על תנאי החיים של הומינינים בתקופת הפלייסטוקן. למרות הבדלים באנטומיה ובאורח החיים, שני המינים היו דו-פדאליים וניידים מאוד. עם זאת, ההיבטים התרבותיים והאקולוגיים של האינטראקציה ביניהם נותרו עלומים.
טביעות רגליים הן מה שנקרא "מאבני עקבות", המתעדים את התנהגותם של יצורים חיים ולא את השרידים הפיזיים שלהם. בניגוד לעצמות או לשיניים, מאובנים כאלה נשמרים במקומות שבהם הושארו ואינם נתונים להעברה.
הממצא היה תוצאה של חפירות רבות של שנים באזור אגם טורקנה, שם נערך מחקר מאז שנות ה-80. מדענים מאמינים כי נתונים אלו יסייעו להבין טוב יותר תהליכים אבולוציוניים ואת האינטראקציה של מיני הומינינים שונים במאבק ההישרדות שלהם.
מדענים מאוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של סין מצא דרך איך לשמר כמויות עצומות של מידע במשך מיליוני שנים. לשם כך, הם פיתחו שיטה לרישום נתונים בתוך יהלומים תוך ניצול תכונותיהם הייחודיות. הודות לגישה החדשה, צפיפות הזיכרון הגיעה לשיא של 1.85 טרה-בייט לסנטימטר מעוקב – אלפי מונים יותר מתקליטורי Blu-ray רגילים.
הסוד העיקרי של הטכנולוגיה הוא שמידע נכתב ישירות לתוך המבנה האטומי של היהלום. פיזיקאים למדו ליצור חללים זעירים בסריג הקריסטל של אבן על ידי הסרת אטומי פחמן בודדים באמצעות לייזרים. החללים הללו, הנקראים מקומות פנויים, הופכים ל"תאים" למיניהם לאחסון נתונים. ככל שיש יותר משרות פנויות כאלה באזור מסוים, כך הוא זורח יותר. המידע מועבר בעזרת האור.
כדי להראות את אפשרויות ההמצאה, תועדה על היהלום סדרת התצלומים המפורסמת של Eadweard Muybridge, המתארת את תנועתם של אדם וסוס. בהירות ההקלטות התבררה כמרשימה: ניתן היה לקרוא את התמונה בדיוק של יותר מ-99%. המשמעות היא שהטכנולוגיה כבר מסוגלת להתחרות בשיטות האחסון המודרניות.
בנוסף, למערכת החדשה יתרון עצום וברור – עמידות. נתונים שנרשמו על יהלום יכולים להישמר במשך מיליוני שנים. בניגוד למדיה קונבנציונלית כמו USB או כוננים קשיחים, הנשחקים בהדרגה, מבנה היהלום הוא כמעט נצחי.
אחד הראשונים שישתמשו באחסון יהלומים יהיו ארגונים שבאמת חשוב להם לשמר מידע לפרקי זמן ארוכים, גם אם לוקחים בחשבון את העובדה שמתישהו האנושות עלולה להפסיק להתקיים. קודם כל מדובר בארכיונים ממלכתיים, ספריות ומוסדות מדעיים. לעת עתה, הטכנולוגיה נותרה ניסיונית למדי ורחוקה מיישום המוני.
ציוד הקלטה וקריאה יקר מדי: דרושים לייזרים ומצלמות עוצמתיות להקלטה במהירות גבוהה של הקרינה. אבל פיזיקאים בטוחים שבעתיד ניתן למזער את כל זה ולהוזיל, כפי שכבר קרה עם פיתוחים אחרים.
